הרב שלום דובער הלוי וולפא מגלה את התשובה בפירושו המעמיק להלכות שבת של הרמב”ם.
המקורות המפתיעים
“כל מדינות ועיירות של ישראל תוקעין בהן שש תקיעות בערב שבת”, – כותב הרמב”ם ב”משנה תורה להזהיר ולהכין את הציבור לשבת הקרובה לבוא ” (הלכות שבת, ד:יח). וממשיך: “ובמקום גבוה היו תוקעין, כדי להשמיע לכל אנשי המדינה ולכל אנשי המגרש שלהם (אלו העובדים בשדות שסביב העיר)”.
מה פירוש המילים ” כל מדינות ועיירות של ישראל”? על פי המער”ק וה”אור שמח” תוקעין בכל עיירות של ישראל ואף בחו”ל (וכ”כ גם בהגהות היעב”ץ, לה,ב). והוכיחו זאת מד’ מקומות:
לשון הברייתא הנ”ל שסתמה “שש תקיעות תוקעין ערב שבת”, ומשמע: “בכל מקום”.
בברייתא שם: “מה נעשה להם לבבליים.. מנהג אבותיהם בידהם”, ומשמע דאף בבבל תקעו.
בע”ז ע,א: “ההוא ישראל ועובד כוכבים דהוו יתיבי בארבא (ספינה), שמע ישראל קל שיפורי דבי שימשי וכו’ “, וברש”י : “של ערב שבת, שהיו תוקעין להבדיל בין קודש לחול”… ובגמרא שם מדבר בזה רבא שהיה זה בבבל.
בגיטין ס,א: “והא ההוא שיפורא דהוה מעיקרא בי רב יהודה, ולבסוף בי רבה, ולבסוף בי רב יוסף, ולבסוף בי אביי, ולבסוף בי רבא”, וברש”י: “שופר של תקיעת ערב שבת, דמעיקרא הוי בי רב יהודה שהיה ראש ישיבה בפומבדיתא, ולבסוף כשנפטר ומלך רבה נתוהו בביתו, ובתר רבה מלך רב יוסף, והדר מלך אביי, והדר מלך רבא” ׁ(אמנם ראיה זו היא רק לדעת רש”י שם בביאור דברי הגמרא שקאי על השופר דערב שבת, משא”כ לתוס’ שם ד”ה שיפורא יעו”ש).
והעיר המער”ק: ובעיר הזאת וינציאה יע”א, מצאתי להם מנהג זה, שבערב ש”ק סמוך לשבת תוקעים בחצוצרות להבדיל את העם ממלאכה ג’ פעמים, והוא מנהג טוב”.
מה פירוש ה”מדינות ועיירות”?
אולי יש לומר שלכן הדגיש הרמב”ם “מדינות ועיירות”. כי “מדינה” של ישראל יכולה להיות רק בארץ ישראל, דמדינה היא מלשון “דין” היינו מקום שיד ישראל תקיפה שם.
וע”ד מה שכתוב בעזרא ב,א: ” ואלה בני המדינה העולים משבי הגולה”, ופירש”י: “מדינת ארץ ישראל”. ועד”ז בנחמיה א,ג: “אשר נישארו מן השבי שם במדינה”, ושם יא,ג: “ואלה ראשי המדינה אשר ישבו בירושלים”. וכלשון חז”ל בכ”מ: “הכל כמנהג המדינה”. וראה שקלים פ”א מ”ג שארץ ישראל כוללת “מקדש ומדינה”. אבל “עיירות” של ישראל הן גם בחו”ל, שבתוך מדינות שונות ישנן עיירות שאוכלוסייתן – רובן או כולן ישראל.
