שאלה: מה לצפות מהשנה הראשונה בישיבה? איך להסתגל יותר מהר? שאלנו את הרב שלום דובער הלוי וולפא, משפיע בישיבתנו.
תשובה: השאלה היא מורכבת, וממילא גם התשובה, אבל יש נקודה אחת שהיא העיקר, וממנה מושפע כל השאר: בחור בגיל של ישיבה קטנה, צריך שיהיה לו “טעם בחיים“. הוא צריך שיהיה לו תענוג במה שהוא עושה, הוא חייב לקום בבוקר מתוך שאיפה לעוד יום מצויין ומענג כמו שהיה לו אתמול.
עכשיו יש לו שתי ברירות, וכמו שכתוב בתחילת הפרשה שקראנו בשבת ראה, שבת מברכים אלול: “אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה“. תחליט אתה מה אתה רוצה: את הברכה, או ח“ו את ההיפך… איפה אתה רוצה שיהיה מונח כח התענוג שלך? הרי באת לישיבה עם מטרה להיות ‘תמים‘, למלא את הכוונה העליונה ולקיים את רצון הרבי – אז אל תפסח על שני הסעיפים!
הרצון – משפיע על התענוג. כאשר אתה מחליט שזה מה שאתה רוצה, תוכל להתענג מעניני קדושה.
כתלמיד חדש, או כעולה לשיעור חדש – יש כל מיני נסיונות. חברותא טוב, מגיד שיעור טוב, חדר מתאים, אוכל טעים, התמודדות בין חברים חדשים ועוד. אבל תדע ותפנים שהכל זה נסיונות, ה“בעל דבר“ עושה כל שביכולתו להפיל אותך ביאוש בתחילת ה‘זמן‘! ואז, אתה ‘בידיים שלו‘ למשך זמני אלול, חגי תשרי, ו‘זמן‘ החורף…
אז תראה לו מי אתה ותזרוק אותו מכל המדריגות! אני ‘תמים‘! אני ‘מקושר‘ לרבי מלך המשיח! ואתה, יצר-הרע מטונף, לא מעניין אותי בכלל! אני הולך לישון בזמן, קם בזמן מלא מוטיבציה והתלהבות של קדושה, ואתה יצר-הרע תלך פייפען… בהצלחה!
